להרגיש הכי טוב בבית….

בחרתי לעשות לעצמי שנה של אושר, השאלה שמתגלגלת לי בראש היא – מה יעשה אותי יותר מאושרת. בכל חודש אני בוחרת תחום אחר שמשפיע על האושר האישי שלי ומתמקדת בו.

בחודש שעבר התחלתי בתהליך של מיון וסדר וזה היה חודש נפלא!
אינסוף פריטים לא נחוצים יצאו מהבית והבית שינה צורה, בעיקר מבפנים.
ארונות עמוסים ומגרות עם אינסוף חפצים, הפכו להיות מלאי מרחב ומאוד מסודרים.
כל אזור שנגעתי בו ממשיך להיות מסודר. מפליא כמה קל לשמור על הסדר כשיש פחות חפצים…

הסדר עדין לא תם ואני ממשיכה לזרוק ולסדר, לזרוק ולסדר. אני מתמקדת במקומות האחסון המשפחתיים. וכן, זה נעשה הרבה יותר קל מפעם לפעם.

לסיכום:

  • עד עכשיו 45 שקיות אשפה עזבו את הבית – לאנשים אחרים, לזבל ולמחזורים כאלה ואחרים. אני בטוחה שאגיע ל-100 בסוף התהליך. בינתיים אני נהנית לספור.
  • התחושה ממשיכה להיות נפלאה, מי האמין שמגירה מסודרת יכולה להעלות חיוך של גאווה על פניי פעם אחר פעם.

החודש הזה הוא השלמה לחודש הקודם ואני מתמקדת בשינויים ושיפורים בתוך הבית ובגינה, כדי שהסביבה הקרובה שלי  תהיה יותר ביתית, יותר נעימה, יותר כייפית ויותר מזמינה.

אני אוהבת את הבית כמו שהוא. את הרהיטים, הצבעים והגינה שנותנת מסגרת צבעונית לכל הבית והיא עולם ומלואו עבורי.  ועדין, יש איזה פער בין קצב ההשתנות שלנו כמשפחה לבין השינויים בבית….אנחנו משתנים כל הזמן, החיים לוקחים אותנו למקומות חדשים, לאתגרים חדשים, הילדים גדלים והצרכים משתנים. הבית מבחינתו נשאר אותו דבר, עם אותם רהיטים, אותם חפצים אותם מיקומים. אני מרגישה שהגיע הזמן לעדכן, לגשר על הפער ולהפוך את הבית לכזה שיתאים לנו.

יש לי עוד תכונה (לא משהו..) שבנושא הבית, אני אוספת פשרות קטנות ופחות קטנות וממשיכה לחיות איתם. יש את אותו סדק בקיר, האזור עם הרטיבות במקלחת , הנישה שתכננתי לסגור ולא יצא ועוד ועוד…העין פשוט מתרגלת לראות את הבעיות עד שהן הופכות להיות כמעט בלתי נראות. החלטתי שממש עכשיו זה הזמן להיפרד מהפשרות… ואני יוצאת לדרך.

המטרות לחודש הזה:

  • לעשות את הבית ואת הגינה מזמינים יותר
  • לתקן ליקויים קלים של תחזוקה שוטפת – ולהיפרד מכל הפשרות הקטנות…
  • לעבור על הגינה ולוודא שכל עציץ מקבל דישון , מטופל ומתחדש אם יש צורך.
  • לעזור לאזורים בבית שאין להם ייעוד למצוא את ייעודם – אזורים בלי ייעוד הופכים להיות סוג של מחסנים או סתם אזורים פחות מטופחים. כמו לדוגמה – המרפסת האחורית שכרגע לא ברור למה היא מיועדת ואני בודקת עם עצמי מהי הדרך הטובה ביותר ליהנות ממנה.
  • להוסיף מוקדים של יופי לבית
  • אולי גם לשפץ את חדרי האמבטיה

 

התחלתי באזור הנוחות שלי… פרחים וגינה ופרחים וגינה. אני כל הזמן מטפחת את הגינה ובשבועות האחרונים הגברתי את הקצב… הרבה פרחים חדשים, נוספו לגינה, פינות עוצבו מחדש ואני כמעט שם.

לגבי הבית, יש לי כמה רעיונות ואני עדין מעבדת אותם. ברור לי עכשיו, כשאני כותבת שיעזור לי לעשות סיור בבית עם עיניים נקיות. לעבור חדר חדר, לסמן לעצמי את הפשרות, לטפל בהן ולהכניס את החלומות העכשוויים לכל חדר וחדר. בתהליך הזה אני רוצה את שמוליק ביחד איתי ואני כבר בדרך….

פחות זה יותר…

וכמו שקורה בחיים, בין רגע אחד של אושר לרגע אחר, מסתנן לו גם עצב גדול …. בימים האחרונים כל תשומת הלב שלנו הייתה סביב רוקי הכלב שלנו שחלה בסרטן ממאיר. בפרק זמן קצר, רוקי הלך ודעך לנו מול העיניים, מיום ליום הוא אבד את הכוחות ואת שמחת החיים שלו עד שביום שישי נפרדנו ממנו. הפרידה קשה, גלים של עצב גדול ודמעות שוטפים אותי…. חשבתי שאתגעגע לפרווה הרכה, להתפנקויות, לטיולים המשותפים, לשמחה הגדולה בכל מפגש, להתבוננות בקשר המיוחד שהיה לו עם כל אחד מהבנים, לאהבה הנקייה האינסופית שלו … ואני אכן מתגעגעת לכל אלה וגם פשוט לנוכחות שלו בבית, איתי, שהייתה כל כך משמעותית עבורי. כלב שלי, חבר שלי אתה חסר לי ולכולנו!

 

ו… שנת האושר לי ממשיכה, חודש אחד הסתיים ובמהירות התחיל לו חודש חדש …

סיכום ביניים:

  • עד עכשיו – 30 שקיות אשפה יצאו מהבית וזה עוד לא הסוף.
  • המגרות מסודרות, מאווררות, יש בהן הרבה מקום…. אני משתדלת לסדר אותן בצורה נעימה ומושכת. פתיחת מגירה כזאת מיד מעלה לי חיוך של סיפוק על הפנים.
  • גם שסיימתי למיין ולסדר קטגוריה, התהליך נמשך, לבשתי חולצה מהארון והיא לא משהו… אני מכבסת ומעבירה מיד לשקית למסירה. הפרידות מחפצים לא נחוצים נעשות יותר ויותר קלות ופשוטות.
  • יש משהו בתהליך הזה שהוא חד פעמי והחלטי. המיון האינטנסיבי נעשה פעם אחת ואחריו יש שינוי גדול – הרבה ניקיון וסדר בעיניים. אני אוהבת את החד פעמיות של הסדר.
  • יש גם יתרונות נוספים משמעותיים לתהליך – הסדר בניירת יוצר אצלי סדר בחיים, אני מוצאת את עצמי מטפלת בכל מיני ענייניים (בעיקר פיננסיים) שהעדפתי להתעלם מהם, חושבת קדימה ולוקחת שליטה על תחומים שהיו קבורים אי שם בין הניירות.
  • הוויתור על חומרי הדרכה ששמרתי, ספרים שאני יודעת שלא אעיין בהם, חפצים לא דרושים.. כל אלה מעלים את הערך של מה שנשאר, כי – Less is More. ה'פחות' מאפשר מיקוד, מאפשר מקום לעוד דברים חדשים כשאבחר בכך.
  • הרבה יותר קל לשמור על הסדר שיש מעט חפצים.
  • רוב הקטגוריות של בבית עברו מיון יסודי אני נמצאת בתוך ה'אתגר הגדול' שגולש לי לחודש הזה.

כמה מילים על האתגר הגדול….

יש לנו אזור בבית שתוכנן להיות סוג של פינת ישיבה / טלוויזיה לילדים. הילדים מעולם לא ישבו שם והוא הפך עם השנים למחסן של אינסוף ניירות, תמונות וחפצים לא דרושים אחרים. בנוסף יש בו ספרייה סגורה יפיפייה מלאה בספרים.
האזור עמוס, בין הניירות יש הרבה אבק ורק המחשבה על העבודה בו די מדכאת.
אני מגיעה לחדר הזה אחרי שאספתי כמה ניצחונות קטנים באזורים אחרים בבית וליתר ביטחון עשיתי עם עצמי כמה הכנות:

  • להתרכז בתוצאה – המחשבה על האבק, על הכמות האדירה של הניירת, על התהליך המייגע של קבלת החלטות ועל הזמן שאשקיע לא מעודדות במיוחד. הרבה פעמים המחשבה על התהליך מורידה את המוטיבציה ולכן אני מפנה את החשיבה לתוצאה הסופית. אני מדמיינת את מראה החדר אחרי התהליך, המגרות הריקות והמסודרות, שקיות הזבל המלאות, האוויר הנקי, המרחב והסיפוק של סיום ה'אתגר הגדול'.
  • אני מאמינה שיש אזורים שמושכים בלגן, אני קוראת להם – המחסנים הקטנים של הבית. המקום שבו מצטברת הניירת, המקום שבו מצטברים הפיצ'פקס הקטנים למיניהם…. כנראה שאחת מהסיבות שהחדר הזה הפך למצבור הבלגן היא העובדה שאין לחדר הזה מטרה וייעוד.
    אני מתחילה לחשוב על שימוש עתידי אפקטיבי ומשמח לפינה הזו…. יכול להיות שהאזור יהפוך לסטודיו לציור… מתחילה לגלגל את הרעיון עם עצמי.
  • לתכנן זמן עבודה – המיונים והסידורים לוקחים זמן, להקצות זמן שבו יש לי הרבה אנרגיה למשימה. לפעמים יש לי נטייה לחשוב שדברים יקרו בין לבין, למדתי שלמשימות חשובות כדאי לתכנן זמן נקי.
  • כמובן להיעזר בתרגילי -NLP – בשבועות האחרונים למדנו טכניקה שעובדת על 'דחיינות'. איך אני עוברת ממצב רגשי מנטלי של דחיינות למצב של מוטיבציה. אני מתרגלת עם עצמי את הטכניקה,  והדחיינות שהייתה בה דחייה (תרתי משמע) התחלפה בתחושות של קלילות, קלות, בהירות ושמחה והכי חשוב מוטיבציה לעשות ולסיים את האתגר הגדול.
  • ועכשיו שאני ב 70% מהדרך, הסיום של המשימה הזו קרוב מאי פעם :

בלוג בלגן

 

עם הפנים קדימה…

חודש יוני הוא חודש העיצוב והמטרה היא להפוך את הבית למקום יפה ומזמין. מבחינתי זו השלמה לחודש הקודם. אחרי הסדר הגדול, זה הזמן להתבונן וליצור פינות יפות בבית. להחליף/ לשנות /לשפץ את כל מה שהגיע זמנו. אני מרחיבה את ההתבוננות, מסתכלת על הבית מכל מיני זוויות ויוצאת לדרך…

 

סדר סדר תרדוף…

סדר

 

יצאתי לדרך… השערים נפתחו לשנת האושר שלי . בכל חודש אני בוחרת בנושא אחר בחיי ומקדמת אותו מתוך ידיעה שהעשייה והמיקוד בנושא יוסיפו הרבה אושר לחיי. אני כבר מספר ימים בתוך החודש הראשון שמוקדש לסדר בבית. המטרה היא ליצור בית מסודר וקליל ולוותר על כך מה שלא נחוץ. אני רוצה הרבה פחות חפצים בחיי, שיהיה מקום מוגדר לכל חפץ והרבה אויר בין לבין.

אני לא יודעת מה קורה אצלכם אבל אצלי בבית יש כמות אדירה של פריטים שאין לנו בהם צורך. אנחנו מאלה שזורקים לפעמים, אבל לא מספיק.  בבית שלנו יש המון שטחי אחסון ולאורך השנים הצלחנו למלא אותם עד תום באינסוף פריטים. גם כשהבית נראה מסודר (ורוב חלקי הבית אכן נראים מסודרים), אני יודעת איך נראות המגרות והארונות מבפנים ואני לא אוהבת את העומס, את הידיעה שאף פעם זה לא ממש מסודר, ואת העובדה שפעם אחר פעם אני מסדרת חפצים לא נחוצים.

בחרתי לסדר את הבית לפי השיטה שפיתחה מארי קונדו שנקראת קון מארי ומתוארת בספרה – סוד הקסם היפני. הספר עוסק בשיטות מיון ושיטות של סדר. אני יודעת שהסיכוי שלי לשמור על סדר כשיש לי כל כך הרבה חפצים הוא קלוש וגם קיבלתי את ההחלטה שהגיע הזמן להיפרד מכל מה שלא נחוץ…

העקרונות שלי בחודש הזה:

  • אני זו שעושה את הפרויקט ולכן אני המסדרת. אני מתחילה בפרטים שלי. אם מישהו מבני הבית ירצה להצטרף אני אעזור בשמחה.
  • השיטה של קון מארי נהדרת ועדין אני אחליט מה שביל הזהב שלי ואת ההתאמות הדרושות לי.
  • אני נכנסת למסע עם חששות ואני בונה על כך שאלמד תוך כדי תנועה.
  • אני מתחילה מהקל אל הכבד.
  • אני מחליטה להקדיש זמן למיונים ולסדר בשעות טובות שלי כדי שאהנה מהתהליך.

עקרונות השיטה:

  • החפצים הנחוצים לנו הם אלה שגורמים לנו לשמחה, החפצים שאותם אנחנו אוהבים. זהו הקריטריון העיקרי למיון החפצים, לא משנה אם החפץ הוא טוב, יפה, עובד… מה שלא משמח אותי, נזרק. אני החלטתי להעביר הלאה / לתרום כל מה שניתן.
  • מסדרים את הבית לפי קטגוריות ולא לפי מיקום. אם מסדרים נעלים לדוגמה – אוספים את כל הנעלים מכל אזורי האחסון בבית, שמים אותם במקום אחד על הרצפה, ממיינים ואת הנעליים שנשארו מחזירים למקום האחסון הנבחר.
  • לפני שנפרדים מפריט, אפשר להודות לו על העזרה שלו עד כה, על כך שהיה נעים לקנות אותו, ללבוש אותו פעם אחת או כל תודה אחרת ונפרדים ממנו.

אחת מהדאגות שהייתה לי לפני שהתחלתי היא איך אדע, איך אדע אם פריט משמח אותי או לא. במשך השנים עם העיסוק ב NLP למדתי שהגוף יודע ולפעמים הרבה יותר מהראש….בתרגול של NLP משתמשים בסימנים מהגוף . יש טכניקות שבהם אנחנו לומדים את הסימן בגוף ל 'כן' ואת הסימן בגוף
ל 'לא'. כחלק מההכנות חידדתי לעצמי את הסימן האישי שלי ל 'כן' ול 'לא' בגוף ויצאתי לדרך.

כדי לדעת מהו הסימן הגופני שלך ל 'כן ' ול 'לא', מומלץ לשבת במקום נוח ולהירגע לכמה דקות, לעצום את העיניים ולהגיד לעצמך את המילה 'כן' הרבה פעמים ואח"כ את המילה 'לא' וחוזר חלילה. בשלב כלשהו תהיה בגוף תחושה ייחודית ל-'כן' ול-'לא'. אפשר להשתמש בכלי הזה גם במיון חפצים…

התחלתי בבגדים וככה נראה התהליך: העברתי את כל הבגדים שלי לסלון והנחתי אותם בערמות. התחלתי למיין את הבגדים, אלה שמשמחים אותי בערמה אחת ואלה שהגיע הזמן להיפרד מהם נכנסו ישר לשקיות. ברוב המקרים פשוט ידעתי, במקרים אחרים הסימנים בגוף של 'כן' ו'לא' עזרו לי. סיימתי את היום הראשון עם 8 שקיות מלאות בבגדים ועם שמחה גדולה בלב.

סידור בגדים

(אני מצרפת קצת תמונות מהתהליך….)

בימים שלאחר מכן מיינתי: תיקים, לבנים, נעלים, תרופות, תמרוקים, צעיפים והכול זרם בקלות.

עד עכשיו נפרדתי מ-16 שקיות מלאות חפצים וזוהי רק ההתחלה….. משמח אותי לראות את המגרות הריקות והמסודרות ואני כל הזמן מתכננת את הסדר של הקטגוריה הבאה, אני מוצאת את עצמי מלאת תשוקה להמשיך הלאה ולעשות עוד ועוד סדר.

 

 

 

 

 

 

 

 

יוצאים לדרך….

הרעיון מתגלגל לי במחשבות כבר כמה זמן ועכשיו הגיע הרגע המושלם להתחיל. פרויקט של שנה יוצא לדרך, פרויקט האושר הפרטי שלי מתחיל ממש עכשיו. הרעיון בא בעקבות ספריה של גרטשן רובין 'פרויקט האושר' ו'האושר מתחיל בבית', שחיפשה את האושר שלה במשך שנה, קראתי וידעתי שגם אני מצטרפת.

הרעיון הוא להתמקד כל חודש בנושא אחד, נושא בחיי שאני רוצה לעבוד עליו ושפשוט יגדיל את האושר בחיי. אני מדמיינת כמה מחברי שמרימים גבה ואומרים לעצמם 'את? פרויקט אושר?' אז ממש כן. נכון שאני מרגישה בת מזל על כל מה שיש לי בחיי, על המשפחה האהובה, על העסק שלי שהוא חלום שמתגשם, על הבית המפנק, הגינה ועוד ועוד ועוד…. ועדין, יש כמה תחומים שאשמח לשפר ואני בטוחה ששינוי בהם יגרום לי עוד אושר רב.

בבלוג, שנת האושר שלי אשתף אתכם בפרויקט האישי שלי… מתוך אמונה שהשינויים שאנחנו עוברים משפיעים על כל מה שקורה סביבנו באדוות קטנת וגדולות, אני מקווה שגם האושר יתפזר לו הלאה, עוד קצת אושר אף פעם לא יזיק…

אני עדין לא סגורה על רשימת הנושאים, חשבתי על:

  • סדר בבית – כי הגיע הזמן להיפטר מאינסוף חפצים לא נחוצים
  • עיצוב – להפוך את הבית למקום מפנק ומלא יופי
  • הרגלים – איזה הרגלים הגיע הזמן לשנות
  • זמן – איך אני מנצלת הכי טוב את הזמן שלי
  • משפחה – גורם האושר החשוב ביותר
  • העסק שלי – איך אני מפיקה ממנו עוד יותר אושר
  • אוכל ואכילה – עיסוק מתמיד עבורי, ויהיה מעניין להתמקד בו
  • יצירה – עיסוק ביצירה הוא ממש מרומם נפש עבורי
  • בריאות – פעילות גופנית, איך אני שומרת על הבריאות

אז זו התחלה ואני בטוחה שתוך כדי תנועה יצטרפו עוד נושאים.

כמי שעוסקת בתחום ה-NLP וחיה את התחום, אני מרגישה שאני יוצאת לדרך עם תרמיל מלא בכלים. למסע הזה אני מוסיפה ראש פתוח ונקי, ולב אוהב ומבטיחה לעצמי להקשיב לתחושות הבטן בכל התהליך. במסעות כאלה אפשר להיעזר בידע, בחכמה של הראש והרבה בחכמת הגוף.

החודש הזה הוא חודש ה'סדר' ואני כבר משתוקקת להתחיל…